צור קשר אירועים קרובים לכתיבה באתר   משפחה רן כוכבא


אבא שלך היה גיבור (מכתב לזיו מנטע ויולי – חברים של רן וגלית והורים לחבר של זיו)
רק כמה ימים עברו, אולי חודש וכבר נדמה מצד אחד כאילו עבר נצח ומצד שני הכל כל-כך טרי וכואב.
אני כותבת לך וחושבת מה לא יכאיב ואולי הכל כואב, אני רוצה לספר לך כמה דברים שאני זוכרת מאבא שלך, זיכרונות נעימים.
זיוי מתוקה, הכרנו כשעוד לא מלאו לך שנתיים, הכרתי אותך ואת הורייך בגן הילדים, גן ענתי בקיסריה. בעצם הייתה זו במבה הכלבה שעשתה בנינו הכרה.
סוף היום בגן ענתי (סך הכל 13:00) ואנחנו אבא שלך ואני מחכים בחוץ. והנה את, מקסימה כזו, רצה אל אבא והוא אומר:"יפצ'וק, בואי תיראי מי באה לקחת אותך..." ואת, בגאווה מסתובבת אל יובלי ואומרת: "תראה". אבל הוא פוחד. ואבא שלך, רן, לוקח לו את היד ומלטף איתו ביחד את במבה.
זיכרון נוסף, באתם לבקר אותנו בבית בקיסריה. אמא לא יכלה להגיע ובאתם שניכם. על הרצפה בבית שלנו לכלוך ושאריות של מסיבה שטרם פונו. אני מתביישת קצת בלכלוך ובשיירת הנמלים על הרצפה, אבל אתם קורנים מאושר מתיישבים על הרצפה ועוקבים אחר שיירת הנמלים מהפינה למטבח, לסלון.
ואחר כך ניהיינו חברים כולנו, קודם כול את ויובלי ואחר-כך אמא שלך ואני ואז הבנים. כל שבוע נפגשים פעם אצלנו ופעם אצלכם ותמיד זה כולל ארוחות ערב ומקלחות לילדים ודיבורים וצחוק והמון כיף.
אבא שלך היה בעינינו איש של שמחה, איש רחב אופקים ומלא עניין, אדם שידע להעריך אוכל טוב וטיולים בארץ ובעולם. לפעמים היו הוא ויולי מפליגים בשיחות על טיב הסטייק שכיבדו בו איש את רעיהו כאילו היה מדובר בניתוח של כתבי ניטשה לפחות. מצד שני אפשר היה גם לאכול פלאפל ובאמת לדבר גבוה. גם בשיפודי אולגה. הוא היה אדם שבאמת רצית לחלוק איתו את נתח הבשר המשובח כי הוא פשוט העריך זאת.
אבא שלך סיפר לנו רבות על משפחתו השורשית ועל אהבתו הגדולה והכנה לארץ. את יודעת (ואולי לא) לא כל אחד מוכן לדבר על אהבת המולדת והרבה יותר אופנתי זה לדבר סרה. אך לא אבא שלך. התווכחתי איתו על פוליטיקה, אמרתי לו שלא מתאים שהוא ימני מדי לדעתי, אבל הקשבתי לו בכל זאת.
דיברנו על טיסות, על העבודה שלו שקודם נעשתה בבית ואחר-כך המשרד החדש,על האוכל האורגני, צחקנו על הזבל האורגני והערצנו את אמא ששיתפה עם זה פעולה, את רן דרך אגב זה לא הצחיק, הוא התייחס לזה במלוא הרצינות.
זיוי, זיכרון חזק מאבא גם הוא קשור באוכל, הוא אמר לך " לא קוראים לזה ירקות, קוראים לזה וויטמינים, תאכלי אותם כי אין ארוחה בלי וויטמינים."
הוא קרא לך יפצ'וק ובאמת אין יפה ממך, הוא הסביר לך איך להסתדר ותמיד כשרבתם, את ויובלי, הוא הסביר לכם איך לפתור את הבעיות. הוא שיחק איתכם, באמת שיחק. הוא עזר לאמא ואמר לך לראות טלוויזיה במידה כי היה לו חשוב החינוך שלך. הוא הסביר לי לא לפרש את ציורי הילדים כי זה עניין שלהם.
אבא שלך בא איתנו לראות את הבית שלנו כשכמעט מכרנו אותו, והוא עזר לנו להתחבר לאדמה. הוא עזר לנו בבניית הבית ואנחנו מקווים שהוא ידע עד כמה הערכנו אותו על כך.
ביום שנולדו איתי ויובל היית אמורה לבוא אלינו, ופתאום הם נולדו להם. אבא התקשר בבוקר נרגש מהלידה, אבל לרגע לא שוכח אותך, הוא הבטיח לך שתבואי ולא רוצה לאכזב, אז קבענו מייד ליום אחר.
את יודעת, כשהוא זכה להיות מילואימניק מצטיין באתם אלינו, את נשארת בזמן שההורים נסעו וכשחזרו סיפרו לך על הטקס ושוב דיברנו על ערכים ומחוייבות למדינה.
הערצנו אותו (וגם את אמא שלך כמובן...) על האופן בו חוו את לידת התאומים. שניהם נראו לנו כל כך רגועים, מלאים ומתפקדים.
אבא שלך אמר שהוא רוצה לגור במקום פתוח ולנסוע עם אוטו גדול ופתוח שאליו במבה תוכל לקפוץ ולנסוע איתו ביחד.
הוא אמר שיקנה לך סוס, הוא היה אבא נפלא, אני בטוחה שאת יודעת את זה. ואמא ואת, יובל ואיתי נראיתם הדבר הכי חשוב בעולמו.
זיוי היקרה, יש דברים רבים שהייתי רוצה לומר לך... אני מחבקת אותך. את ילדה מדהימה ומקסימה ומיוחדת, תמיד היית כזו בעייני ואני בטוחה שכך תישארי. הלוואי ותוכלי להרגיש ברת מזל על ההורים הנפלאים שלך.
זה אולי ישמע נדוש, כי כולם אומרים לך את זה, אבל אני רוצה שתדעי שבעניינו אבא שלך היה גיבור איש מלא ועשיר וערכי וחכם ומקסים וחבר טוב.
אנחנו אהבנו אותו מאוד. ואנחנו אוהבים אותך ואת אמא ואת איתי ויובל ומבטיחים להיות איתכם תמיד תמיד.
 
יולי, יובלי, יהונתן ונטע בראל
אוגוסט 2006