צור קשר אירועים קרובים לכתיבה באתר   זוכרים רן כוכבא


גלית אזכרה 2018

הי אהוב יקר שוב אני

השנה עברו 12 שנים למותך שזה בדיוק אותן השנים בהן היינו יחד ואני לא יודעת להגיד באילו שנים ההשפעה שלך יותר חזקה. המחשבה על כמה אתה עדיין  נוכח בחיי ובחיינו  מעציבה אותי ומקלה עלי בו זמנית ואני חושבת שזה משקף ומדייק את התחושה הכללית שהכול מורכב. כמעט שום דבר, טרוויאלי ככל שיהיה  כבר לא פשוט.

אם פעם יכולתי למלא עבורם את חסך האבהות בטיול גיפים והרבה אקשן היום אין לי יכולת לספק לאיתי מודל גברי לחיקוי וגם לא לתת לבנות את הביטחון בנשיותן כמו שרק אב יכול לספק.

אם פעם חשבתי שפרק ב ימלא עבורי את החלל ויקל עלי את היום יום היום אני יודעת שהחלל נשמר והיום יום רק מסתבך , כמו מישהו שצריך ללמוד ללכת מחדש רק הפעם על ביצים.

אם פעם חשבתי שעד הבר מצווה של איתי התחושות של כולנו תכהנה  כי 12 שנה זה המון זמן, נוכחתי לגלות שהחיים אפשריים וטובים אבל התחושות הקשות נשמרות ופשוט הופכות להיות חלק מהם.

השבוע נסעתי איתו , עם איתי) לרב בפעם הראשונה , בדרך הוא שאל אותי איך הוא יעלה לתורה בלי אבא ואני באינסטינקט של אלמנה מנוסה עניתי כמו שאתה עושה את שאר הדברים בלי אבא, אתה תעלה וכולנו נהיה איתך ויהיה טוב.

את התשובה סיפקתי בשנייה אני הרי מורגלת אבל כשחשבתי על מה ששאל הבנתי שהבעיה או השאלה שלו היא לא על אותו יום בבית הכנסת שבו ילד עולה לתורה , שגם זה אירוע מורכב רגשית, השאלה האמיתית היא איך אתבגר בלי אבא בלי דמות אב משמעותית ולזה כבר אין לי תשובות מהירות.

תוהה הרבה על הסיבה למידת ההשפעה שלך על חיינו האם היא ספציפית לך כי היית מלא בהומור חום שנינות עקשנות אהבת חיים והכול בדומיננטיות עצומה או כי ככה זה כשמאבדים אדם קרוב ואהוב, בכל מקרה קשה לי להשלים עם זה שזה עדיין שם ושהמורכבות שנוצרה תמיד תהיה חלק מחיי.

התקדמנו המון הילדים באמת מדהימים, ובפועל כמעט הכול אנחנו כבר יודעים לעשות בלעדיך למדנו לחלום בלעדיך חלומות משלנו להתגבר על פחדים בלעדיך אנחנו אפילו  נוסעים לקנדה לטיול קמפינגים לשבועיים אבל 

אבל בעצם זה לא בלעדיך אתה שם בהכל והעובדה שאתה שם אבל מת היא שהופכת גם את כל הטוב – למורכב