תומר סיפר לי על האתר ונכנסתי הבוקר. דמעות מציפות עיניים מהרבה סיבות, אבל בעיקר מהעצב הזה של פרידה בטרם עת - על האין הפתאומי כל כך - על כך שהוא חסר ליותר מדיי אנשים. אין נחמה אני יודעת, ובכל זאת, תודה על הכתיבה המרגשת, התמונות המקסימות ובעיקר על ההזדמנות הזו להכיר עוד כוכבא אחד מהמשפחה. איריס אחות של וולפין